הצד המלוכלך של הניקיון / יונתן ברזילי

פורסם במקור בהעוקץ

לעשרות עובדות הניקיון של מעונות רזניק ואידלסון באוניברסיטה העברית יש חלומות פשוטים: להחתים כרטיס בכניסה וביציאה מהעבודה, לקבל את השכר שהובטח להן וליהנות מהזכויות שמגיעות להן על פי חוק. כל עוד האוניברסיטה תבחר לחסוך על גבן בעזרת חברות כוח אדם, החלומות האלה לא יתגשמו

"אין החתמת כרטיס. אני רושמת שנכנסתי בשש בבוקר, ומשלמים לי על שלוש וחצי שעות. לא משנה מתי אני הולכת הביתה", אומרת ס' בפנים חתומות.

ס' (השם המלא שמור במערכת, כמו כל שאר שמות עובדות הניקיון בכתבה) היא עובדת ניקיון במעונות רזניק של האוניברסיטה העברית שבהר הצופים. היא עובדת במעונות כבר שבע שנים, וכמו גם שאר 40 המנקות של המעונות, רובן ככולן מירושלים המזרחית, גם ס' היא עובדת קבלן.

במכרז שנערך באוניברסיטה ב-17 באוקטובר השנה, זכתה חברת "חץ אור", שהחליפה את הקבלן הקודם, חברת "א. דינמיקה". החלפת הקבלן יצרה ואקום, שבו גם הקבלן היוצא וגם הקבלן הנכנס מנסים להתחמק מתשלום זכויותיהן של העובדות. עקב כך, הופנתה הרבה תשומת לב לתנאי ההעסקה המחפירים שלהן.

"עם הקבלן הקודם קיבלתי 2,000 שקל לחודש עבור ניקיון של בניין אחד. כל יום, לא משנה כמה עבדנו, אנחנו מקבלות 72 שקל. החישוב של הקבלן היה על שלוש וחצי שעות, ואני עבדתי משש בבוקר עד 12 ולפעמים גם עד 12 וחצי. עכשיו, עם הקבלן החדש, אני מנקה שני בניינים ומקבלת רק 3,000 שקל לחודש".

ומה עם זכויות סוציאליות? פנסיה, דמי הבראה?

"התלוש מסובך ואנחנו לא מבינות אם יש בו את הדברים האלה. אני לא מדברת עברית, אז אין לי מושג מה כתוב שם. (הראיון נערך בתרגום סימולטני מערבית, י.ב) דמי הבראה קיבלנו, אבל רק 400 שקל כל שנה (לפי החוק היא היתה צריכה לקבל קרוב ל-2,000 שקל י.ב)".

בעבור רבות מהעובדות, השכר הזה, שנראה לנו כה נמוך, הוא חלק ניכר מהפרנסה של משק הבית. בעלה של ס', למשל, הוא פועל בניין, שעובד בעבודות מזדמנות. ס' צריכה לשלם את רוב הוצאותיה, כולל דמי שכירות, מהמשכורת שלה. לכן, למרות הניצול הברור, היא לא יכולה להרשות לעצמה לעזוב את העבודה. אפילו יום חופש היא מפחדת לקחת, כי היא לא יודעת אם תקבל עליו תשלום.

אצל מ', עובדת נוספת במעונות, בעלת ותק של יותר מ-10 שנים בעבודה, המצב אפילו יותר קשה. מ' היא מפרנסת יחידה, שצריכה לממן ארבעה ילדים, בהם בתה הבכורה, סטודנטית בת 23. גם אמה הקשישה, שגרה אתם, תלויה בה. מלבד דמי מזונות לא סדירים מהגרוש שלה, ודמי ביטוח לאומי עבור הילדים, המשכורת שלה היא כל מה שיש להם.

האם את מקבלת ימי חופשה ומחלה?

"אנחנו עובדות ששה ימים בשבוע, 27-26 ימים בחודש. אין לנו ימי חופשה ומחלה", אומרת מ'. "אף פעם לא הסתכנתי לבקש יום חופש. בכל שבע השנים שאני עובדת, היו לי שבעה ימי חופש, לחתונה של הבת שלי. אין לי מושג אם שילמו לי על השבוע הזה".

הקבלן לא ניהל, לכאורה, רישום שעות נוכחות, דבר שכשלעצמו אינו חוקי, אך העובדות טוענות שראו בבירור את מנהלת העבודה מנהלת רישום. לדבריהן, הקבלן ידע בדיוק כמה שעות הן עובדות. העובדות גם קיבלו תשלום עבור 25-24 ימי עבודה, בעוד שהן עבדו בפועל 27-26 ימים.

חסימת כביש במחאה על תנאי העסקת עובדות הניקיון באוניברסיטה העברית, 14 /11 /10

אם יש לך בעיה עם זה, את יכולה ללכת הביתה

"הקבלן עצמו כמעט לא הגיע לעבודה, לא היה יחס של עובד-קבלן. בכל השנים שלי בעבודה פגשתי אותו אולי ארבע או חמש פעמים", אומרת ב' כשאני שואל אותה איך התייחסו אליהן. ב' עובדת גם היא במעונות רזניק, זה יותר מ 10 שנים.

ואם לך או לאחת מהעובדות היה משהו להגיד, לשאול, לבקש, היה עם מי לדבר?

"היתה מנהלת של העובדות מטעם הקבלן. היא היתה שם כל יום, והיינו מדברות אתה. כשהיינו מתלוננות שיש לנו אקסטרה בעבודה (הכוונה לשעות נוספות, ללא תוספת תשלום י.ב.), היא היתה אומרת 'אם יש לך בעיה, את יכולה ללכת הביתה. נמצא עובדת אחרת'".

גם ס' וגם ב' מתארות יחס משפיל לעובדות מצד מנהלי העבודה של הקבלן. בסופר-מרקט ליד המעונות, הן מספרות,  משאירים ירקות שלא נמכרו בסוף היום, במקום מוסכם, כדי שעובדות הניקיון יוכלו לקחת. הנוהג נמשך עד שיום אחד אחת העובדות לקחתה קרטון עם ירקות וחילקה לחברותיה. מנהל העבודה נזף בה ואסר עליה לקחת את הירקות שוב. מאז, לטענתן, הוא היה לוקח את הירקות לעצמו.

היחס המביש נמשך גם אחרי שעות העבודה. ס' מספרת על מקרה שבו סטודנטים הזמינו את העובדות לשתות קפה אחרי העבודה, בפינת ישיבה. מנהלי העבודה באו לצעוק עליהן שהדבר אסור. גם עם עובדי השיפוצים במעונות אסר עליהן הקבלן לדבר, גם אחרי שיום העבודה נגמר.

העובדות לא חשות בשום שיפור ביחס אצל הקבלן החדש. "יש לי הרגשה שהוא יהיה יותר גרוע מהישן", אומרת ב', "למשל היום, אחת מהעובדות רצתה ללכת להפקיד בסופר בקבוקים ריקים שהיא אספה בבניין, בשביל לקבל כסף. מנהל העבודה החדש ראה אותה ורדף אחריה עד לשם, וצעק עליה בסופר מול כל העובדים והלקוחות שהיו שם שאסור לה לעשות את זה".

גם ממערך האבטחה של האוניברסיטה הן לא רוות נחת. בכל יום בודקים להן את התיקים בכניסה וביציאה, אף על פי שרבות מהן עובדות במעונות ששה ימים בשבוע כבר כמה שנים. אסור לעובדות להוציא שום דבר מהמעונות, אפילו אם סטודנט נותן להן משהו. היו מקרים שסטודנטים שרצו לתת לעובדת בגדים, נאלצו להוציאם בעצמם מהמעונות ולמסור אותם בחוץ, כי השומר לא נתן לה לעבור אתם בשער.

במקרה אחר, היתה לס' היתקלות עם האחראי על הביטחון במעונות. "יום אחד הוא עמד בשער, ומכיוון שכבנאדם הוא מפחיד אותי עברתי לשער אחר. יצאתי מהשער, ולמרות שעברתי דרך שומר אחר, הוא רדף אחרי עד שתפס אותי בכיכר ליד מעונות אידלסון, ופתח לי את התיק מול כולם".

מעבר ליחס האנושי המבזה, מתברר שהקבלן גם לא דאג לעובדות לאמצעי בטיחות מינימליים. העובדות מנקות את השירותים עם אקונומיקה ואת המטבח עם מסיר שומנים. לדבריהן,הן לא מקבלות כפפות ושום ציוד הגנה. הקבלן גם לא הסביר לעובדות איך לעבוד עם חומרי הניקוי בצורה בטוחה. הוראות השימוש של החומרים הן בעברית. כתוצאה מכך, רבות מהעובדות נפגעו משילוב החומרים, וקיבלו כוויות בידיים ובכל חלקי הגוף. במקרה חמור במיוחד, אחד מעובדי הניקיון הגברים נפגע בדרכי הנשימה.

"פעם אחת מנהלת העבודה ביקשה מכמה מהעובדים הגברים לעזור לנקות את החרסינה בשירותים", מספרת ב', "ואחד מהם עירבב כמה חומרי ניקוי ונחנק. הוא היה צריך להשתמש שבוע במכשיר אינהלציה. זה עובד שלא רגיל לעבוד עם חומרי ניקוי ולא הסבירו לו איך להשתמש".

למרות הפחד והיחס הקשה, העובדות דווקא ניסו לשנות את תנאי העבודה שלהן. לפני כמה שנים, פנו קבוצה של עובדות מיוזמתן ל"קו לעובד". התוצאות הקשות לא איחרו לבוא. הקבלן שלח את העובדות הביתה למספר ימי עבודה, ללא תשלום, כמובן.

בעצם, הוא מנע מכן עבודה?

"כן. כשאמרתי למנהלת העבודה שהלכנו לקו לעובד ושאנחנו רוצות לשבות, היא התקשרה לקבלן. הוא חזר אלינו, אבל רק תוך כמה ימים, ואז קרה מה שקרה. העובדות פחדו אחרי זה להתלונן".

הקשר עם קו לעובד לא נמשך מאז.

לא מחכה לתשובה

כשמתחלף קבלן במקום עבודה, העובדים יכולים לפי החוק לבחור בין מעבר עם הקבלן למקום עבודה חדש, לבין הישארות במקום העבודה הנוכחית ולהיות מפוטרים. במקרים רבים, כמו במקרה הנוכחי, קיים חשש כבד שהעובדים לא יקבלו פיצויים כחוק, ולא תישמר להם צבירת הזכויות הסוציאליות.

כשהתחלף הקבלן דיברו אתכן על פיצויים? חובות?

"הוא דיבר על פיצויים לפי התלוש בלבד, לא לפי מה שבאמת עשינו. בתלוש כתוב 25 ימים בחודש שלוש וחצי שעות ביום, ואנחנו עבדנו יותר. הם ידעו בבירור מה הימים והשעות שאנחנו באמת עושות".

מעבר לסוגיית הפיצויים, ב' גם לא אופטימית לגבי תנאי השכר אצל הקבלן החדש. "דיברתי אתו אישית. הוא אמר שהתשלום יהיה כמו אצל הקבלן הישן. אמרתי לו שזה לא פייר כי הקבלן הישן ניצל אותי, עבדנו יותר משש שעות וקיבלנו על שלוש וחצי, עבדנו 27 יום וקיבלנו על 24. הוא אמר שיחשוב על שיפור בתנאים. ההבטחה הראשונית היתה שישלם כמו הקבלן הישן. עברו שלושה ימים, והוא עדיין לא חזר אלי. אני לא באמת מחכה לתשובה. אני יודעת שהוא זכה במכרז כי הוא הציע פחות כסף".

הוא אמר לכן את זה במפורש?

" כן, הוא בפירוש אמר שהוא זכה כי ההצעה היתה יותר נמוכה".

אף אחד מהאוניברסיטה לא שאל

כשהעובדות נשאלות אם מישהו בעל תפקיד רשמי באוניברסיטה שאל למצבן מתישהו, התעניין או ניסה לעזור, התשובה קצרה וברורה: לא.

"שום בעל תפקיד רשמי לא שאל או התעניין", אומרת ב'. "רק סטודנטים. אף אחד מהאוניברסיטה לא שאל", מחזקת ס' את דבריה.

פעילות מחאה נגד תנאי העסקת העובדות באוניברסיטה

"האוניברסיטה לכאורה משתפת פעולה, אך לא נותנת שום התחייבות משמעותית", מבהירה יעל וולפנזון, סטודנטית ורכזת תחום עובדי קבלן בעמותת "במעגלי צדק". יעל חברה בפורום הסטודנטים למען העסקה ישירה, בו שותפים בנוסף ל"במעגלי צדק" גם אגודת הסטודנטים, תנועת "קמפוס לכולנו", תא "אופק" וארגון כוח לעובדים.

פורום הסטודנטים, שנקרא בעבר "הפורום למען עובדי קבלן", התגבש במסגרת מאבק משותף לכלל עובדי הקבלן באוניברסיטה ולסטודנטים. המאבק מתנהל כבר כשש שנים, והשיג הישגים מסוימים, אולם המטרה הסופית עומדת בעינה: העסקה ישירה לכל עובדי האוניברסיטה.

"האוניברסיטה אומרת שתעזור במקרה שיהיו הפרות בעתיד, אך היא לא מוכנה, למשל, להתחייב לכפות על הקבלן החדש להמשיך להעסיק את העובדות. לקבלן משתלם לפטר את העובדות, כי הן צברו ותק וזכויות. היינו מצפים שתכפה עליו להמשיך את ההעסקה, גם אם זה אומר לשלם קצת יותר".

לדברי יעל, כמעט בטוח שהמכרז החדש הוא מכרז הפסד, כלומר מכרז שלא מאפשר לקבלן לשלם לעובדים שכר מינימום בתוספת זכויות סוציאליות, מבלי להפסיד כסף. החישוב הסופי טרם בוצע, אבל ההצעה הזוכה נמוכה בכשליש ממה שהקבלן הקודם, שכידוע ניצל את העובדות, הציע למכרז הנוכחי. הקבלן הקודם הציע 119,000 שקל, וההצעה הזוכה עומדת על 82,900 שקל. אמנם, ההצעה כוללת פחות עובדות, אבל פירוש הדבר שהעובדות יצטרכו לעבוד יותר שעות.

האוניברסיטה היא לא גוף ממשלתי? ככזאת, אין עליה חובה  להימנע ממכרזי הפסד?

" מבחינת החוק אין מה שמונע מהאוניברסיטה לקבל מכרזי הפסד, אולם נקבע בפס"ד, בעתירה מנהלית 127/01 גשש ז.א. בע"מ נגד עיריית נצרת עילית, כי יש אחריות למזמין השירות לוודא כי ההצעה הזוכה אינה גרעונית אלא ריאלית. בכל מקרה, היתה ציפיה שמוסד ציבורי מכובד כמו האוניברסיטה העברית יעשה יותר על מנת למנוע מראש ניצול של העובדות".

לאוניברסיטה בהחלט היה מה לעשות. מלבד ההצעה של הקבלן הקודם, היו עוד כמה הצעות נוספות במכרז. משיחה עם המנכ"ל של אחת מחברות הקבלן שהפסידו במכרז האחרון, גילתה יעל כי החברה שלו הציעה 122,000 שקל על אותו מכרז. לטענת הקבלן, אפילו בהצעה שלו, שגבוהה פי כ-1.5 מההצעה הזוכה, שולי הרווח היו מאוד קטנים. למעשה, האוניברסיטה, בכך שהיא בוחרת את ההצעה הזולה ביותר, לא משאירה ברירה לקבלן אלא לנצל את עובדות, אם הוא לא רוצה להפסיד כסף.

יעל סיני, רכזת מעורבות חברתית באגודת הסטודנטים וחברת הפורום, מוסיפה שפורום הסטודנטים מאוד לא מרוצה גם מהקבלן הקודם, ומההתייחסות, או ליתר דיוק מחוסר ההתייחסות, של האוניברסיטה.

" זה אחד ממקרי הניצול הקשים ביותר שראינו. אם מחשבים את הסכום שהן קיבלו בפועל, זה יוצא כ-15 שקל לשעה, הרבה פחות משכר המינימום. כמו כן, הן חישבו אחוז משרה לפי כמות שעות מוטעית, ולכן העובדות לא קיבלו את הזכויות הסוציאליות בשיעור המגיע להן. כל זה בנוסף ליחס המשפיל שהן מקבלות."

מי שעזר לסטודנטים לבדוק את תלושי השכר הוא עו"ד אריה אביטן, שעבד בעבר עם "במעגלי צדק", ועובד בפיקוח על עובדי הקבלן בעיריות ת"א וירושלים. הפורום דרש להכניס את עו"ד אביטן כמפקח מטעם האוניברסיטה, כי רו"ח האוניברסיטה, האחראי הנוכחי על הפיקוח, לא תפקד כראוי בנושא, לטענתם. עו"ד אביטן בדק תלוש שכר של עובדת מייצגת, ומצא שחייבים לה יותר מ 70,000 שקל, וזאת למרות שנציגי הפורום העבירו לו בטעות תלוש מחודשי הקיץ  בהם בשכר של העובדות גבוה באופן חריג, שכן הן מנקות גם את חדרי המעונות.

"האוניברסיטה עושה את המינימום הנדרש", מוסיפה סיני, "למעשה כיום הלשכה המשפטית היא היחידה שמשתפת אתנו פעולה, אולם ההנחיות מלמעלה הן כאלו שלא מאפשרות מעשים אמיתיים. האוניברסיטה מעכבת סכום מגוחך לקבלן, ושלחה מכתבים שהיא מבקשת שלא ינצלו את העובדים. נורא מביך ביחס למה שהאוניברסיטה אמורה להיות מסוגלת לעשות. הם לא לוקחים אחריות בשום צורה, אפילו לא כלפי עובדים שמנקים את אותם המעונות במשך 10 שנים ועלולים לפטר אותם כי הם מבקשים את זכויותיהם היום. אין זה מן הראוי, לדעתי, שתחת הפיקוח של האוניברסיטה ימשיכו להתקיים הפרות כאלה בוטות. צריך להגיד את הדברים בצורה הכי בוטה שאפשר. האוניברסיטה חותמת על מכרזים כשהיא יודעת טוב מאוד איך זה משליך על חיי המנקות. בתוך הלחצים השונים להתייעלות המערכת באוניברסיטה, המחיר הראשון שהם מוכנים לשלם זה טובת העובדת שמנקה להם את הבניינים משעה 6:00 בבוקר שישה ימים בשבוע".

בינתיים, התחזיות השחורות של פורום הסטודנטים התגשמו כמעט במלואן. שלוש מעובדות הניקיון פוטרו, בהליך בלתי חוקי, לפני כשבוע. בהפגנה שנערכה ביום ראשון שעבר, חסמו עשרות סטודנטים את הגישה לאוניברסיטה. הנהלת האוניברסיטה זימנה את הקבלן לשימוע, לאחריו השתכנע להחזיר את העובדות לעבודה. הדרך להעסקה ישירה, כמעט מיותר לציין, עוד ארוכה.

כשהיא נשאלת אם יש לה עוד משהו להגיד לסיום, משהו שהיא רוצה שאנשים ידעו, ב' חושבת דקה ואומרת: "אנחנו רוצות לקבל זכויות כמו כל העובדים, מה שמגיע לנו על פי חוק. כעובדות, אנחנו מבקשות להחתים כרטיס בכניסה וביציאה. שהכל יהיה מסודר".

תגובת האוניברסיטה:

"האוניברסיטה רואה בטיפול בזכויות עובדי קבלן נושא בעל חשיבות רבה ולכן מבצעת מעקב קפדני על שמירה על זכויותיהם של עובדים אלו. בנוסף, מטפלת האוניברסיטה בכל תלונה שמוגשת הן באמצעות הלשכה המשפטית והן על ידי גורמים מקצועיים שנשכרו במיוחד לצורך זה כמו רו"ח ועו"ד. לאחרונה, האוניברסיטה הקימה ועדה בשיתוף חברי סגל אקדמי ואגודת הסטודנטים שמטרתה להוות כתובת למעקב שוטף אחר חברות קבלן.

"חברות הקבלן מחויבות לשלם שכר מינימום לעובדים ולקיים את כל התנאים הסוציאליים הקבועים בחוק, והן עומדות בפני סנקציות של הטלת קנסות ועיכוב כספים מצד האוניברסיטה באם הן מפרות את התחייבותן. המעקב אחר חברות הקבלן כולל גם שיחות עם העובדים בשטח כך שנבדקות גם טענות לגבי שעות העבודה בפועל.

האוניברסיטה מקפידה לוודא שההצעות שנבחרות על ידה עומדות בתנאים הנדרשים על מנת להבטיח שזכויות העובדים לא ייפגעו".

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

מנקות בפקולטה לחקלאות פוטרו בגלל שחגגו את הסיגד – המאבק מתרחב!

פורסם במקור ב-YNET

4 עובדות ניקיון בפקולטה לחקלאות פוטרו לאחר שלא הגיעו לעבודה בחג הסיגד. הפורום להעסקה ישירה: פיטורים שרירותיים, תוך התעלמות מזכותן לציין את מנהגי עדתן. הקבלן: "אחת פוטרה בגלל בעיות משמעת. השניה התפטרה מיוזמתה"

אתי דור

הסטודנטים התגייסו למען המפוטרות: קבוצת מפגינים מחתה השבוע על פיטורי ארבע עובדות ניקיון יוצאות אתיופיה המועסקות בפקולטה לחקלאות. אחת העובדות בטוחה כי הסיבה היתה החג המסורתי: "פוטרתי כי רציתי לחגוג את חג הסיגד" , היא אומרת.

לפני כחודש ציינו בני העדה את חג הסיגד, חג תענית ותפילה שבו נהוג לעלות לירושלים ולהתפלל. חברי "הפורום להעסקה ישירה" באוניברסיטה העברית, אליה שייכת הפקולטה, הסבירו כי יומיים לפני החג, מספר עובדות ניקיון שעבדו בקבלנות ביקשו לצאת לחופשה ביום החג. הקבלן סירב לבקשתן וארבע עובדות שלא הגיעו לעבוד בחג שילמו על כך במשרתן. "אלו בפיטורים שרירותיים שנעשו תוך התעלמות בוטה מזכותן לקיים את מנהגי עדתן", אמרו בפורום.

לעובדות ותק של מספר שנים, אולם מאחר שהקבלן הוחלף לאחרונה, באופן רשמי יש להן ותק של כחודשיים בלבד.

אחת העובדות, מודיש מהרי, סיפרה: "אנחנו מועסקות דרך חברת קבלן. יומיים לפני החג ביקשנו לצאת לחופשה לרגל החג, והאחראי הודיע לנו שעלינו להגיע לעבודה. אמרתי לו שהוא לא קובע והיה בינינו ויכוח שהסתיים בכך שהוא אמר לי 'מי שלא יגיע ביום חמישי, שזה היה יום החג, שלא יגיע ביום ראשון'. אני לא הגעתי לעבודה ביום החג ואחר כך פוטרתי.

מאז במשך חודש אנחנו יושבות בבית. יש לנו משפחה וילדים לפרנס, ומשכנתא. אנחנו דורשות פיצויים על הימים שישבנו בבית". עובדת נוספת, וורקה ונדלו, הוסיפה: "לא נתנו לנו זמן לחפש עבודה. זה נעשה ללא התראה".

פעילי הפורום דורשים כי לעובדות ישולמו פיצויי פיטורין, שיגלמו את הוותק המלא שלהן, וכן כי ינוסח הסכם קיבוצי כללי שיגן על זכויות עובדי הניקיון ושאר עובדי הפקולטה.

מהאוניברסיטה העברית נמסר: "האוניברסיטה מייחסת חשיבות עליונה להעסקת עובדים בדרך נאורה ונאותה תוך הקפדה על קיום כל הזכויות המוקנות להם על פי דין". לדברי נציג האוניברסיטה, הפיטורים לא חוקיים, הקבלן נדרש להחזיר את העובדות לעבודה ואם לא יסכימו לשלם פיצויי פיטורים המגיעים להם.

מחברת הקבלן נמסר כי "עובדת אחת פוטרה בגלל בעיות משמעת. השנייה התפטרה והגיעה לעבוד בחג הסיגד ולעובדת שלישית אפשרנו לחזור לעבודה". לפי הקבלן, במקום הועסקו כ-20 עובדות ממוצא אתיופי, להן אפשרו "להגיע יותר מוקדם, לסיים וללכת הביתה, למי שרוצה. רוב העובדות הגיעו לעבודה. שתיים החליטו שהן לא באות".

מדובר ביום צום.

"אני לא יודע על כך. אנחנו יודעים שזה נחשב כיום בחירה על פי החוק, עליו היו צריכות להודיע 30 יום מראש".

הן טוענות שהן פוטרו בלי התראה.

"הן עובדות אצלנו חודש ולכן נתנו להן התראה של יום אחד לפחות".

מחברת הקבלן נמסר עוד כי לא התקבלה פנייה בנוגע לדרישת הפיצויים.

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

הגיע הזמן לבטל את ההעסקה הקבלנית / מרטין וילר

פורסם במקור ב"עבודה שחורה"

בשבוע האחרון השגנו אנו – הסטודנטים באוניברסיטה העברית – הישג קטן וחשוב בדרך הארוכה והמייגעת להעסקה הוגנת של עובדים בישראל; 3 עובדי ניקיון שפוטרו בידי קבלן עושק לאחר שעמדו על זכויותיהם, הושבו לעבודה. קדמו לכך צעדי מחאה חריגים בהיקפם, בדמות חסימת הכניסה לאוניברסיטה העברית ו"בליץ תקשורתי" שהטיל את האחראיות לפגיעה המתמשכת בעובדי הקבלן על נשיאהאוניברסיטה העברית, הפרופ' מנחם בן ששון. השבוע הצלחנו בקטן, אבל המאבק כה ארוך עד כי נדמה שניצחון זה – חשוב ככל שיהיה – הוא טיפה בים הסוער של עושק העובדים בישראל. וכשהייאוש משתלט, התחושה היא כי מעסיק שלא פוגע בעובדיו הוא הוא העבריין, בישראל המוטרפת של 2010.

אולם אם נניח לרגע בצד את העיסוק בזכויות עובדי הקבלן וננסה לנתח את הכדאיות של העסקה קבלנית, ניכר כי אט אט מתחילה להתגבש ההכרה בציבור כי מיקור החוץ ונגזרותיו, נכשלו כישלון חרוץ. הבעיה היא שהגאווה הניאו ליברלית – או תפיסת העולם שבבסיסה פחד אימתני ממושג ה"עבודה המאורגנת" –  לא מאפשרת להודות בכך.

מכבסת המילים של הניאו ליברליזם הדורסני – העסקה קבלנית, קניית שירותים, אאוטסורסינג – לא מתייחסת כמובן לתוצאות בשטח. כישלון השיטה ניכר בכל כך הרבה מישורים, אולם ראשי המשק הישראלי והממשלה מתעקשים להמשיך ולהעלים עין.

אז מה כל כך גרוע בקניית שירות? מדוע לא להעסיק מנקים, שומרים, מורים ורופאים דרך קבלני שירותים? אין המדובר כמובן רק בהפרה הבוטה של זכויות עובדים, כי אם גם באיכות ובטיב העבודה. אין זה סוד שתחת משכורת גרועה, מעסיק עושק ותנאים סוציאליים מופרים, התוצר לרוב יהיה באיכות ירודה. מאבטח המקבל שכר מינימום ולא עבר הכשרה מספקת מטעמים של חסכון כספי – לא ייתן מענה בשעת מבחן; הרופא השחוק מעבודה וממשכורת נמוכה לא ימלא את תפקידו נאמנה; והדוגמאות רבות. מכאן שההתהדרות של חסידי הקפיטליזם בצורות העסקה המאפשרות גמישות ניהולית ויעילות, והניסיון להציב במשוואה דיכוטומית את תחלואי המגזר הציבוריאל מול נפלאות המגזר הפרטי –קורסים אל מול המציאות הישראלית של ימינו.

מישור נוסף הוא זה החוקי; אין זה סוד שהליברליזם המערבי מקדש את שלטון החוק ואת המסגרת המדינתית. ליברל בן המערב, בין אם הוא אמריקאי או אירופי, מבין כי שמירה על שלטון החוק וטוהר המידות הם מאבני היסוד של השיטה הדמוקרטית; ההעסקה הקבלנית כפי שבאה לכדי ביטוי במשק הישראלי, היא כר פורה להפרת חוק ברוטאלית, ואבן שואבת לעבריינים גדולים וקטנים העושים את הונם משוד לאור יום של כספי העובדים.

המישור האחרון הוא זה המוסרי – ערכי. מדינה דמוקרטית חפצת חיים לא יכולה להרשות לעצמה לקחת מציבורים גדולים כל כך את הזכות לחיות בכבוד; גם אם עובד קבלן יקבל את מלוא זכויותיו, הרי שהוא נדון ממילא לחיי דלות. לנגד עיניהם של קברניטי המדינה ומנהיגיה צריך לעמוד האינטרס הציבורי, זה המגולם בשכר המאפשר קיום בכבוד.

בישראל 2010 מתחילה להתגבש ההכרה כי יש להחזיר את הגלגל לאחור; אפשר וצריך להעסיק ישירות. רצוי לבטל את התופעה המגונה של העסקה הקבלנית, להחזיר עטרה ליושנה ולהפוך את המנקה, השומר, הרופא והמורה לעובד מן המניין של מקום העבודה בו הוא שוהה במרבית שעות היממה.

הכותב הוא חבר ארגון "כוח לעובדים" בירושלים וסטודנט באוניברסיטה העברית. מרטין מרכז את פעילות כוח לעובדים בנושאעבודה קבלנית במטה ירושלים.

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

דעה: להיאבק על ביטול חברות כוח האדם, לא פחות

מאת: קורט טוכולסקי

פורסם במקור בעבודה שחורה

אי אפשר לרפא את ההעסקה הלא ישירה

לפחות עשור מנסים בצורות שונות ומשונות לגרום להעסקה הלא ישירה להיות העסקה הוגנת, המאבק החדש של הסטודנטים מתאי "קמפוס לכולנו" ו"תא אופק"  בשיתוף עם "כוח לעובדים" באוניברסיטה העברית מראה כי אין שום דרך לעשות זאת. לאחר שנים של חקיקות של טלאים על גבי טלאים שנועדו לחייב את חברות כוח האדם/חברות הקבלן/נותני השירותים, בסך הכול לדאוג לכך שעובדיהם יקבלו את זכויות הבסיס החוקיות שוב ניתנת עדות לכך שדבר לא השתנה.

עובדות ועובדי ניקיון שהועסקו במשך שנים באוניברסיטה העברית ובמשך שנים לא קיבלו את זכויותיהם כחוק, תוך שממשכורותיהם נגבים סכומים באופן לא חוקי, ולא מופרשים לטובתם כל ההפרשות כדין, עומדים בפני פיטורין, שכן האוניברסיטה מחליפה את החברה שמעסיקה אותן והחברה החדשה לא רוצה לקחת עבדים ותיקים ובעלי זכויות מסוימות. היא רוצה להעסיק עבדים חדשים. האוניברסיטה מצידה טוענת כל מני טיעונים שנועדו לפטור אותה מאחריות. וכך כאילו העדויות על העושק של עובדי קבלן והמאבקים לשיפור מצבם אינם כבר בני שני עשורים, לאחר כל החקיקות והצווים, לאחר כל ההבהרות והשיפוצים, אנחנו יכולים לראות ששום דבר לא השתנה.

שום דבר לא השתנה מסיבה פשוטה. אי אפשר לתקן שיטה שכל תכליתה היא החלשת העובדים, אי אפשר לתקן שיטה שבנויה מראש בצורה של הוספת גורם שליטה שאמור להתקיים מהכסף שהוא גוזל מהעובד. ההסתדרות שמושתקת בשלמוני דמי החבר של עובדי הקבלן, יכולה עד מחר להציע תיקוני חקיקה שכל ילד יכול לראות תוך 2 דקות איך אפשר להתחמק מהם. חברי כנסת חברתיים יכולים להציע תיקוני חקיקה נוספים והכול יגמר אותו דבר, החוק לא יספיק להיכנס לרשומות, ועורכי דין זריזים כבר יראו לבעלי חברות העבדים איך להתחמק מקיומו. הגיע הזמן לומר אין דרך ל"ריפוי" של שיטת ההעסקה באמצעות חברות קבלן הגיע הזמן לחסלה.

העסקה לא ישירה נועדה לפגוע בעבודה המאורגנת וביכולתו של העובד להתגונן מול שרירות ליבו של המעסיק בפועל. לאוניברסיטה העברית זה מאוד נוח שיש בה עבדים ושהיא לא חייבת להם כלום. זה בהחלט עדיף מבחינת חשב האוניברסיטה על עובדי אוניברסיטה מאורגנים שדורשים את זכויותיהם. זה רע מאוד לעובדים ולחברה בה הם חיים. זה מסביר יופי איך שיעור האבטלה יורד ושיעור העובדים העניים עולה.

שום חקיקת משנה לא תשנה את זה, לא תיקון בחוק חברות קבלניות ולא תיקון בחוק חברות כוח אדם. התיקון היחיד הוא התיקון הסופי, תיקון שיגדיר את זכותו של כל עובד להיות מועסק באופן ישיר במקום עבודתו. תיקון לחוק שיקבע שבישראל יש רק העסקה ישירה ויגדיר סייגים מאוד מצומצמים ומנגנוני פיקוח ואכיפה יעילים, נוסף על כך יש להגדיר מתן עדיפות לקואופרטיבים של עובדים זמניים, שכן קואופרטיב של עובדים זמניים לא יהיה בעל צורך קיומי של עשיקת עובדיו.

תמיד יהיו עובדים זמניים, אני מוכן לקבל את ההנחה הזו, אבל לשם כך יש צורך בהגדרה כזכות יסוד את זכותו של עובד להעסקה ישירה. לאחר שתוגדר זכות יסוד זו, ניתן יהיה להגדיר את המצבים בהם יכולה חברה להעסיק עובדים להשמה זמנית כעובדים מחליפים, והגדרה של הסנקציות כלפי חברות השמה וחברות מעסיקות שיעסיקו עובדים באופן לא ישיר לאורך שנים. אין שום סיבה שעובדי ניקיון ושמירה יעבדו בחברות עבדים ולא יהיו עובדי מקומות העבודה בהם הם מועסקים בפועל. באוניברסיטה העברית צריכים לעבוד שומרים כעובדי הביטחון של האוניברסיטה ועובדי הניקיון והגינון כעובדי האוניברסיטה. אין דרך אחרת להתגבר על עוולות ההעסקה באמצעות מתווכים, באמצעות פרזיטים שכל תכליתם היא פגיעה בעובדים, בזכויותיהם, ביכולתם להיאבק ובכיסם.

המאבק של הסטודנטים מ"קמפוס לכולנו" ו"תא אופק" הוא מאבק חשוב. הוא מראה שלסטודנטים לא אכפת רק משכר לימוד, ושניתן לגייס סטודנטים לא רק למאבקים אנטישמיים בשרות ההון, כמו שהתאחדות הסטודנטים כל כך נהנית לעשות לאחרונה. הוא לא הראשון בשרשרת מאבקים של עובדי קבלן וסטודנטים באוניברסיטה העברית למענם. כדי שהוא יהיה האחרון, צריך להיאבק על העסקה ישירה של העובדים באוניברסיטה, או העסקת קואופרטיב של עובדי ניקיון/שמירה/גננות באוניברסיטה, במקום העסקתם באמצעות קבלן. את ההעסקה הלא ישירה אי אפשר לתקן, הגיע הזמן לצאת למאבק שתכליתו חיסול העיוות הזה בשוק העבודה.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | תגובה אחת

ניצחון! (קטן)

אנחנו מאושרים לספר שהבוקר הוחזרו לעבודה שלוש המנקות שפוטרו בשבוע שעבר כי העזו להיאבק נגד הניצול מצד חברת הניקיון.

הניצחון הקטן הזה הושג בזכות חסימת שער האוניברסיטה שלשום, הוא ההוכחה לכך שמאבק משותף של סטודנטים ועובדים, ערבים ויהודים, הוא הדרך לשינוי אמיתי.

זהו הישג ראשוני בלבד, אבל חשוב, במאבק שלהן, ואנחנו נמשיך להיאבק איתן עד שייזכו לפיצויים המגיעים להן ולשאר העובדים, ועד שיועסקו בצורה ישירה והוגנת ע"י האוניברסיטה העברית!

צפו בפטמה שיתאווי, ממובילות המאבק, שפוטרה והוחזרה לעבודה, נואמת את בהפגנה בחודש שעבר:

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 3 תגובות

בלי זכויות לעובדים לא יהיו לימודים!

המאבק שלנו התקדם היום בעוד צעד חשוב בדרך לשמירת זכויות העובדים באוניברסיטה, וזו אולי ההזדמנות הכי טובה להתחיל ולהשתמש בבלוג הזה כדי לספר על מה שקורה.

לפני חודש יצא המאבק למען עובדות הנקיון במעונות לדרך. היו הרבה חששות, הכל היה ראשוני, וכולנו הרגשנו קצת חסרי אונים מול האוניברסיטה והקבלנים. בנוסף, העובדות עצמם היו זקוקות להמון כוח ואומץ כדי לצאת למאבק, להתגבר על מחסום השפה והתרבות, ולהתעמת ראש בראש מול הקבלנים שמנצלים אותן שנים ארוכות כל-כך.

בשבועות האחרונים חלק מהעובדותב בחרו לצאת, למרות הכל, למאבק ציבורי ואז הקבלן החדש פיטר אותן. למה? כי הם מ-פ-ח-ד-י-ם. מפחדים מעובדים זקופי קומה, מפחדים מאור היום שיחטא את הניצול החוצה מהאוניברסיטה, מפחדים מהדרישות של פורום העסקה ישירה. בקיצור, הם מפחדים מזכויות עובדים.

אנחנו, בפורום העסקה ישירה, מאמינים שלא רק הקבלן הנצלן אחראי לעוול, אלא גם אוניברסיטה גדולה וחזקה שמאפשרת את הניצול בכך שהיא חותמת שוב ושוב על מכרזי הפסד, שמחייבים את הזוכים בהם לנצל עובדים או להפסיד כסף (נחשו במה הם בוחרים), אוניברסיטה שעוצמת עיניים ומכסה אוזניים מול הניצול.

לא היתה לנו ברירה. היינו חייבים להעיר אותם. אז היום בבוקר חסמנו את הכניסה לאוניברסיטה. לא חסמנו כי לא אכפת לנו מאנשים שצריכים להגיע לעבודה וללימודים בזמן, אלא חסמנו כי כל עוד בן-ששון והנהלת האוניברסיטה ימשיכו להגיע לעבודה כרגיל וללא הפרעה, הזכויות של העובדים ישארו מאחורי שער נעול. בכל זאת, מה היא שעה של המתנה – לעומת שעות על גבי שעות של עבודה שעובדי הקבלן בקמפוס לא מקבלים שכר תמורתן?

בשלב כלשהו הגיעו שוטרים ומאבטחים של האוניברסיטה. לרגע הם אפילו שקלו ברצינות לעצור את מנכ"ל אגודת הסטודנטים, איתי גוטלר, בזכות הפשע הנוראי שביצענו. מהר מאוד הם וויתרו על התענוג, ואיתי חזר להפגין יחד איתנו.

הדבר המעניין הוא מה שקרה אחר-כך: פתאום הופיעו, משום מקום, שלושה מבכירי הנהלת האוניברסיטה. אולי הם השמעו את הצפירות מלמטה. הם ניסו לתת הסברים, ליפות את המציאות ולהתחמק מאחריות , אבל בשורה התחתונה – הסכימו להקשיב לאחת העובדות שפוטרו ושביקשה לספר להם את סיפורה.

הם הבטיחו שיבררו את העניין, ואנחנו שכבר היינו מוכנים לעוד סחבת, קמנו מהכביש והתחלנו לתכנן את הפעולה הבאה. בדרך כלל דברים לא מסתדרים כל-כך מהר, אפילו כשחוסמים שערים, אבל פתאום, פחות משעה אחרי סוף ההפגנה, קיבלנו הודעה מעניינת ומעוררת אופטימיות מהנהלת האוניברסיטה. אבל זה כבר לפוסט אחר.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 6 תגובות

מי צריך העסקה ישירה?

במהלך אוקטובר 2010 נחשפה המשמעות האמיתית והכואבת של ניצול עובדי הקבלן באוניברסיטה העברית.

בזמן שקבלן ניקיון אחד הוחלף באחר, במעונות האוניברסיטה בהר הצופים, התברר שעובדות הנקיון שהועסקו ע"י הקבלן היוצא השתכרו פחות משכר מינימום.

כמה פחות משכר מינימום? 14.5 שקל לשעה! כן. קראתם נכון. זה הסכום ששולם לעובדות הניקיון, בלי תנאים סוציאלים.

ועכשיו, כאשר הוחלף הקבלן במכרז של האוניברסיטה, פוטרו חלק מהעובדות ללא פיצויים, וחלק אחר עבר לקבלן החדש – שהכריח אותן לוותר על הזכויות המגיעות להן בשל וותק בעבודה.

מי אשם?

קודם כל, הקבלנים. אלה שלמען תאוות הבצע שלהם העבידו את המנקות והמנקים, כולם פלסטינים תושבי מזרח ירושלים, בתנאים-לא-תנאים.

אז מה אתם רוצים מהאוניברסיטה?

האוניברסיטה העברית היא הגוף האחראי והמעסיק בפועל של המנקות. האוניברסיטה היא זו שקיבלה הצעות שהוגשו למכרזי הניקיון שלה, הצעות זולות עד-כדי-כך, שאם הקבלן ישלם את כל זכויותיהם החוקיות של העובדים – הוא חייב להפסיד כסף! אלה הם מכרזי הפסד, ובעצם קבלת ההצעות האלה האוניברסיטה הופכת לשותפה לניצול הפושע של העובדות והעובדים בתחומה.

אנחנו, סטודנטים פעילים בפורום להעסקה ישירה, פועלים כבר שנתיים נגד השיטה הנצלנית, הסחר בעבדים שמכונה "חברות כוח אדם". אם האוניברסיטה מעוניינת להעסיק עובדי ניקיון ואבטחה בתחומה – הדרך הזולה ביותר וההוגנת ביותר לעשות את זה היא באמצעות העסקה ישירה, ללא חברות כוח אדם שרושמות לעצמן רווחים על חשבון העובדים.

האוניברסיטה צריכה לבחור: או ניצול – או הוגנות. אנחנו קוראים לאוניברסיטה העברית לנקוט באופן מיידי בצעדים הבאים:

1. למנות עו"ד מומחה לדיני עבודה שיפקח על קבלני כוח האדם הפועלים באוניברסיטה. בדיקה פשוטה של תלושי השכר, ההסכמים והמכרזים – תוכל למנוע את העושק הנוראי הבא.

2. לדרוש מהקבלנים החדשים להכיר בוותק של העובדים שעברו מהקבלנים הקודמים – ולשלם להם בהתאם. לוודא שהקבלנים החדשים אינם מפטרים את העובדים הוותיקים בניגוד לחוק כדי למנוע מהם צבירה של וותק.

3. לכפות על הקבלן הקודם לשלם את מלוא הפיצויים הנדרשים על ניצול עובדיו בניגוד לחוק בשנות הפעילות שלו באוניברסיטה, ולהקפיא כל תשלום של האוניברסיטה לקבלן עד שיסיים לפצות את עובדיו.

4. לפעול להעברת כלל עובדי הקבלן בקמפוס – עובדי שמירה, נקיון ומשק -להעסקה ישירה ע"י האוניברסיטה, תוך הגנה קפדנית על זכויותיהם כעובדים.

הפורום להעסקה ישירה באוניברסיטה העברית: אגודת הסטודנטים, במעגלי צדק, כוח לעובדים, קמפוס לכולנו, תא אופק.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | תגובה אחת